השיר 'Ascensionism' של Sleep Token מתעמק במורכבות של מערכות יחסים מודרניות, זהות וחיפוש אחר משמעות בעידן דיגיטלי. המילים מרמזות על כמיהה לחיבור והבנה, ובכל זאת יש זרם תת-קרקעי של מניפולציות ומלאכותיות. נראה שהאמן פונה למישהו שרוצה שבן זוג ישקף את ציפיותיו שלו, 'השתקפות' שהיא גם 'הונאה מרה' וגם סוג של שחרור. הדינמיקה הזו מכינה את הבמה למערכת יחסים המבוססת על שליטה וטרנספורמציה, שבה שני הצדדים מצטמצמים ל'דוגמנית' ו'מלכת בובות'.
הפזמון של השיר מציג ריקוד בחושך, מטאפורה לאינטראקציה האינטימית ואולי ההרסנית בין שתי הדמויות. ה'אויב המושלם' וה'שדים הדיגיטליים' מרמזים על מאבק עם קונפליקטים פנימיים והיבטים מפתים אך מזיקים של הטכנולוגיה. הדימויים של 'יהלומים בעצים' ו'פנטגרמות בשמי הלילה' מעוררים תחושה של יופי של עולם אחר המעורב בסמליות נסתרת, מה שמרמז על התעלות או בריחה מהמציאות. השורות החוזרות מדגישות את הפיתוי של גן העדן הדיגיטלי הזה, למרות הסכנות הפוטנציאליות שבו.
השיר מסתיים בהכרה של הגיבור שמושא תשוקתם מחפש את אותו הדבר שהם עושים: 'גאולה' ו'התעלות נצחית'. אולם נראה כי מטרה משותפת זו באה במחיר האינדיבידואליות שלהם, שכן שניהם רוצים 'להיעלם'. שם השיר, 'Ascensionism', מרמזת על רצון להתעלות מעל היומיומי או להגיע למצב גבוה יותר של הוויה, אבל המילים מרמזות שהחיפוש הזה עלול להוביל לאובדן העצמי ולא להארה אמיתית.