סגור בלילה
נופל לשום מקום לבד
קר כמו אבן
הילד טבע בחנק
רָדוּם
זה כל מה שאני מרגיש לגבי העולם
זה לא כל כך טראגי?
מתמכר לחוסר אונים שמתערבל
ואין מוצא
מזל שאתה מילים
פקח את העיניים
צללים שוקעים
ככל שתלך רחוק
זו המציאות
למה אני לא יכול ללמוד להיות חופשי?
בבקשה אל תגיד לי שזה רק אני
כי האמנתי שהכאב שנתת לי יכול להיות אהבה
עשית אותי כל כך קהה
שים לב למילות השיר של מקרים נדירים
ככל שאני מנסה יותר, כך מסרב לי
שדנפרויד
למה אני צריך להיות זה שיזרקו אותי?
דרמטיות, זה רק עושה לי בחילה
ללכת לאיבוד ביופיו של המחלוקת