השיר 'Back To The Old House' של הסמית'ס הוא השתקפות נוקבת על העבר, מלאה בתחושת נוסטלגיה וכאב של רגשות שלא נאמרו. המילים, שנמסרו בסגנון הווקאלי הייחודי של מוריסי, מעוררות תחושה עמוקה של געגוע למה שהיה פעם והחרטה על מה שהיה יכול להיות. החזרה על המשפט 'אני מעדיף לא לחזור לבית הישן' מרמזת על סלידה עזה מביקור מחדש במקום מלא ב'יותר מדי זיכרונות רעים', מה שמצביע על כך שהמיקום קשור לכאב רגשי ואולי לאובדן.
עם זאת, השיר נוגע גם במורכבות הרגשות האנושיים, שכן המספר מודה ברצון לחזור אל הבית הישן למרות הכאב שהוא מייצג. סתירה זו לוכדת את מהות הנוסטלגיה, שבה העבר מוקיר ומכאיב לזכור. האזכור של 'חלומות' שמתחילים כשמישהו 'עבר על אופניים' והחרטה על כך שלא הביע רגשות לאותו אדם מוסיפה רובד של געגוע אישי והחמצת הזדמנויות. הבית הישן, אפוא, הופך לסמל של זמן ויחסים שמעולם לא התממשו במלואם.
הסמית'ס, הידועים ביכולתם לבטא את המלנכוליה של החוויה האנושית באמצעות המוזיקה שלהם, שוב מצליחים ליצור נוף רגשי חי ב-'Back To The Old House'. העיבוד המינימליסטי של השיר מאפשר למילים לעמוד בחזית, וגורם למאזין להרגיש את כובד הרגשות של המספר. השאלה הרודפת 'האם אתה עדיין שם או שהתרחקת?' משאיר את השיר פתוח, משקף את התחושות הבלתי פתורות שלעתים קרובות מלוות את זיכרונות העבר. המוזיקה של הסמית'ס ממשיכה להדהד עם המאזינים בגלל התיאור הכנה והמעורר שלה של נושאים אוניברסליים כאלה.