'BATICANO' של Bad Bunny הוא שיר המשלב נושאים פרובוקטיביים עם תת גוון רפלקטיבי, המציג את סגנון הרגאטון המובהק של האמן עם טוויסט של התבוננות פנימית ופרשנות חברתית. הכותרת עצמה, משחק במילה 'ותיקנו' (וותיקן), מרמזת על השילוב בין הקודש לחול העובר לאורך השיר.
המילים נפתחות באמירה נועזת שמכירה באופי העלול להיות לא בריא של המוזיקה שלו, ובמקביל פוטר את עצמו מהאחריות לקיומם של מין ומריחואנה. זה נותן את הטון לרצועה שלא נרתעת מלדון בנושאי טאבו, אבל גם לא מתיימרת להיות המקור שלהם. המקהלה, עם קריאתה ל'בלאקאס' (מונח סלנג פורטוריקני לנשים משוחררות מינית), והאזכור של יציאה לוותיקן, היא מרד מטפורי בנורמות מסורתיות וחיבוק של נהנתנות. הנרטיב של השיר נע בין סצנות של מסיבות, מפגשים מיניים ורגעים של מודעות עצמית, שבהם האמן מהרהר במעשיו ומבקש סליחה על חטאיו.
באני באד משתמש גם בהתייחסויות תרבותיות כדי לבטא את הדומיננטיות שלו בתעשיית המוזיקה ואת זהותו הפורטו-ריקנית. הוא משווה את עצמו להקטור לאבוא מתהילת פאניה ולשחקן הכדורגל טוני קרוז, ומדגיש את כושרו והשפעתו. החלק האחרון של השיר הופך להיות יותר מופנם, כאשר Bad Bunny מתייחס לצביעות של מי ששופטים אחרים תוך כדי התנהגויות דומות בעצמם. הוא מערער על התפיסה שצריך להיות אדוק כדי להאמין באלוהים ומבקר את השופטים בשם הדת. השיר מסתיים בתחינה חוזרת ונשנית לסליחה אלוהית, המצביע על מערכת יחסים מורכבת עם אמונה ומוסר. 'BATICANO' הוא רצועה שכוללת את היכולת של Bad Bunny לבדר תוך עיסוק בנושאים עמוקים יותר של חטא, גאולה ונורמות חברתיות.