אני רוצה שלום, אני מתקשה עם יד הכאוס שבי
לעולם אל תחסר אמונה, וקשה לי יותר ככל שאני מחפש יותר
אני כורע ברכיים כפופות
האם זה כל כך לא בסדר לחפש שקט, הקלה מתוקה?
נמאס לי לחרוק שיניים
אני רק אתמקד בקצב הרגליים שלי
אחד מול השני
כל כך הרבה עדיין לגלות
לא אהיה שלם עד שאראה את כל הכוח שבי
ימין, שמאל, ימין, ואז שוב שמאל
את אלה שאני סומך עליהם אפשר לספור על הידיים שלי
אנחנו כבר לא אחים, האם אי פעם היינו חברים?
הנוכחות הייתה הרבה יותר גבוהה כשהמסיבה התחילה
יש לי משפחה להאכיל
האף לאבן השחזה, שיש לו בטן
אני אמשיך להזיע, אמשיך לעבוד, כולנו סובלים
נחישות היא המפתח למשמעות שלנו
אני יודע שיש מטרה, יש סיבה שבלבנו פועם
מה שעושה דברים יקרים הוא שהחיים כל כך חולפים
הטרגדיה והאבל חוזרים על עצמם
אבל נמצא שלום ביניהם
הטרגדיה והאבל חוזרים על עצמם
אבל נמצא שלום ביניהם
עכשיו אני מתמודד עם הגורל (וזה בדיוק כמו שחששתי)
זה מקבל צורה, שד עם שיניים מושחזות
מעולם לא רציתי להטיף (מעולם לא חשבתי שאהיה כאן)
אבל החיים נעשים קשים יותר, יש בי רוע
הטרגדיה חוזרת על עצמה (עכשיו אני רואה כל כך ברור)
מעגל קסמים מהשמיים לבטון
כל כך קשה להאמין?
שאויבינו מכינים את ארסם בזמן החסד שלנו
בזמן החסד שלנו
אני מוכן, אני מחכה
ואני מסרב להיות זה שמתפוגג
אז תחזיק מעמד אני מקצר את הרגע הזה
זה שלי בשביל לקחת
ייסורים יפים
ייסורים יפים
הטרגדיה והאבל חוזרים על עצמם
אבל נמצא שלום ביניהם