השיר 'מדורה' של גל לאדמה הוא השתקפות נוקבת על שינוי, אובדן וטבעם הארעי של החיים. המילים מציירות תמונה חיה של נוף במעבר, שבו עלים נשרו, והענפים חשופים, המסמלים את סיומו של מחזור ואת החריפות הכרוכה בו. הדימויים של השמים בוערים והעננים ההופכים לאפר יכולים לייצג אירוע טרנספורמטיבי, אולי משבר או שינוי משמעותי שמשנה את תפיסת העולם.
החקירה החוזרת ונשנית של צבע השמים ורגשותיו מעידה על חיפוש אחר הבנה ומשמעות בתוך כאוס. פעולת עצימת העיניים והרגשת הרוח היא הזמנה להתחבר לחושים ולמצוא שלווה ברגע, גם כשהמדורה, מקור אור וחום, מתפוגגת. דהייה זו יכולה לסמל אובדן של משהו שהיה חיוני פעם או תחושת התפכחות.
הפזמון, עם החזרה הרודפת של 'ליפול עם הגשם', מעורר תחושת כניעה לאיתני הטבע ולהיבטים הבלתי נשלטים של החיים. הגשם יכול לסמל ניקוי או התחדשות, אבל גם תחושה של המום. הטון המלנכולי של השיר, בשילוב המטאפורה של סיום המדורה, לוכד את הקבלה המרירה-מתוקה של קביעות החיים ואת היופי שניתן למצוא בהשתחררות ובחיבוק שינוי.