'Break Stuff' של Limp Bizkit הוא המנון קרביים של תסכול ותוקפנות שהפך לאחד המסלולים המובהקים של ז'אנר הנו-מטאל בסוף שנות ה-90. השיר, עם האנרגיה הגולמית שלו והמילים המתעמתות שלו, לוכד מצב רוח של כעס עצור והרצון לשחרר אותו על העולם. הלהקה, הידועה במיזוג רוק עם אלמנטים של היפ-הופ, חקרה לעתים קרובות נושאים של מרד ואכזבה, ו'Break Stuff' הוא דוגמה מצוינת לאתוס הזה.
המילים של 'Break Stuff' מדברות על הרגשה אוניברסלית של יום רע שבו נראה שהכל משתבש, ונראה שכולם בעניין שלך. הקריין של השיר מביע רצון להתפרץ באלימות כתוצאה מהגירוי המוחץ הזה. ביטויים כמו 'הכל דפוק, כולם מבאסים' ו'מרגישים' כמו רכבת משא' מעבירים תחושה של להיות על הקצה, מוכן להתפוצץ בפרובוקציה הקטנה ביותר. השורות החוזרות ונשנות על 'הוא אמר שהיא אמרה שטויות' מצביעות על כך שרכילות וסכסוכים קטנוניים תורמים לתסכול של המספר, ודוחקים במאזינים להימנע מזוטות כאלה או להתמודד עם ההשלכות.
הטון התוקפני של השיר מועצם על ידי האיומים החוזרים ונשנים של אלימות פיזית, המסומלת במטאפורת המסור החשמלי, המייצגת את הכעס הגולמי והבלתי נשלט של המספר. קריאת המקהלה 'תן לי משהו לשבור!' משמש כשחרור קתרזי הן למספר והן למאזין, ומתעל את האנרגיה של השיר למעשה הרסני אך בסופו של דבר לא מזיק. 'Break Stuff' הדהד בקרב מעריצים שהזדהו עם התחושה של חוסר הבנה ויחס לא נכון, והוא הפך להמנון למי שמחפש פורקן לתסכולים שלהם. למרות הדימויים האלימים, ניתן לראות בשיר סוג של ביטוי רגשי, המאפשר למאזינים לפרוק את כעסם דרך המוזיקה ולא באמצעות אלימות ממשית.