'Brooklyn Baby' של לאנה דל ריי הוא הומאז' מלודי לסגנון החיים הבוהמייני ולתנועות התרבותיות שהשפיעו על האומנות שלה. השיר, עם הטון החלומי והנרפה שלו, מאפיין את סגנונו של דל ריי, המשלב לעתים קרובות נושאים של נוסטלגיה, זוהר ומלנכוליה.
המילים של 'Brooklyn Baby' מציירות דיוקן של אישה צעירה שקועה עמוק בתרבות הנגד של תקופה שחלפה. הפניות ל'ארץ החופש של שנות השבעים', שירת ביט ואוסף ג'אז נדיר מעוררים תחושת געגוע לתנועות האמנותיות והאינטלקטואליות של העבר. הפרסונה של דל ריי בשיר היא של נשמה זקנה לכודה בגוף צעיר, לא מובנת על ידי אלה שחושבים שהיא צעירה מכדי להעריך את עומק ההתייחסויות התרבותיות שהיא מעריצה. השורה החוזרת 'I'm a Brooklyn baby' משמשת כהצהרת זהות, קושרת אותה למקום הידוע בהיסטוריה האמנותית העשירה שלו וכמקום מפלט לאוונגרד.
השיר נוגע גם בנושאים של אותנטיות ואינדיבידואליות. האזכור של דל ריי את הלהקה של החבר שלה ושירת שירי לו ריד הוא קריצה לסצנת מוזיקת האינדי, בעוד שהשורה 'אם אתה לא אוהב את זה, אתה יכול לנצח את זה' היא ביטול מרדני של דעות מיינסטרים. ההתרסה במילות השיר 'אני לא צריכה לעזאזל להסביר את זה' מדגישה את סירובה להתאים או להצדיק את אורח חייה וטעמה. 'Brooklyn Baby' היא חגיגה של חופש אישי והגאווה שמגיעה עם אימוץ ההשפעות התרבותיות הייחודיות, ללא קשר לתפיסות של אחרים.