אנחנו לא יכולים להיות חברים

לקחתי כל מילה שהיא אמרה כאמת הבשורה כמו שילד קטן ומטופש יעשה זאת.
אני לא יכול לתרץ את זה בטענה של נעורים,
לא הייתי מותק ביער הפראי והפראי.
היא לא התכוונה לזה,
הייתי צריך לראות את זה,
אבל עכשיו זה מאוחר מדי.

חשבתי שמצאתי את נערת חלומותיי,
עכשיו נראה,
כך מסתיים הסיפור:
היא תדחה אותי ותגיד,
'אנחנו לא יכולים להיות חברים?'
פעם אחת חשבתי שזה לא יכול להשתבש,
לא להרבה זמן,
אני יכול לראות איך זה נגמר:
היא תדחה אותי ותגיד,
'אנחנו לא יכולים להיות חברים?'
למה שיהיה אכפת לי למרות שהיא נתנה לי אוויר,
למה לי לבכות,
לִפְלוֹט אֲנָחָה,
ותוהה למה,
ותוהה למה?
חשבתי שמצאתי את הבחורה שאפשר לסמוך עליה,
וואטה פסל, כך מסתיים הסיפור:
היא תדחה אותי ותגיד,
'אנחנו לא יכולים להיות רק חברים?'