השיר 'Casca de Bala' מאת Luciano Queiroz הוא תיאור תוסס ואנרגטי של סצנת מסיבות סוערת, שכנראה מתרחשת בבר או במקום מפגש מקומי. מילות השיר מתארות קבוצת צעירים מהכפר שמגיעים לעיר ומביאים סלנג וסטייל משלהם, מה שמבלבל בתחילה את הקהל העירוני אך מוביל בסופו של דבר לחגיגה כוללת. ניתן לתרגם את המונח 'קסקה דה באלה' ל'קליפה' והוא משמש באופן מטפורי כדי לתאר את הפרטים התוססים ואולי המחוספסים במסיבה.
הפזמון של השיר, עם 'Piriri, pom, pom! פירירי, פום, פום! E parararará!' הוא ייצוג אונומטופי של המוזיקה והרעש במסיבה, התורם לאווירה החגיגית. האזכור של 'נובינהס', סלנג פורטוגזי ברזילאי לנערות צעירות, 'אמוציונדה' (מתרגשת) ורוצה 'להידבק' (לתפוס או להתחבר) למישהו, מוסיף לתיאור השיר של סצנת חיי לילה פרועה וצעירה. החזרה על 'Só tem casca de bala' מדגישה את הרעיון שהמקום מלא בחוגגים קשוחים או 'קשוחים'.
הנרטיב של השיר מתפתח עם הדמויות שמתפנקות במשקאות שונים, מבירה ועד קמפרי, והתנאי שכדי לקבל נשיקה חייבים לרקוד. זה מצייר תמונה של סביבה חסרת דאגות שבה ריקודים, שתייה ופלירטוטים הם הפעילויות העיקריות. המוזיקה, כנראה forró - ז'אנר פופולרי בברזיל הידוע במקצבים הניתנים לריקוד שלה - ממלאת תפקיד מרכזי בשמירה על המסיבה. 'קסקה דה באלה' לוכדת את המהות של מפגש חברתי תוסס שבו חוקי העולם החיצון נשכחים לרגע לטובת הנאה והילולה.