השיר 'קסנדרה' של טיילור סוויפט מתעמק בנושאים של אזהרות התעלמות ובגידה חברתית, יוצר הקבלה לדמות המיתולוגית קסנדרה, שקוללה להשמיע נבואות אמת שמעולם לא האמינו להן. המילים מתארות נרטיב של הרס אישי וסערה ציבורית, שבה ניסיונותיו של הגיבור להזהיר או לחשוף אמיתות נתקלים בעוינות ובסופו של דבר בשתיקה. סוויפט משתמשת בדימויים של בית עם קיר נסדק כמטאפורה למצב המתפורר של חייה ונפשה של הגיבורה, שאותם היא מנסה לתקן גם כשהכאוס מתפתח סביבה.
המקהלה, 'אז, הם הרגו את קסנדרה תחילה כי היא חששה מהגרוע מכל וניסתה לספר לעיר', מדגישה את גורלם של אלה שלמרות שחזו אסון, מושתקים או מתעלמים מההמונים. מוטיב זה מהדהד עם תחושות של תסכול וחוסר אונים, שמתווספות לתגובות האלימות והמזלזלות של ההמון כשאומרים אמיתות. הגשר של השיר, המזכיר תאוות בצע ו'שורת מקהלה נוצרית', מרמז על ביקורת על צביעות חברתית ואולי דתית, שבה עמדות מוסריות ננטשות כשהן לא נוחות.
התיאור של סוויפט של קסנדרה הוא לא רק ספירה של מיתוס אלא פרשנות לנושאים מודרניים כמו דיכוי האמת והשמצה של מי שמעז לדבר אותה. הטון הקודר של השיר והחזרות הרודפות על חוסר אמון כלפי אזהרותיו של הגיבור משקפים ציניות עמוקה כלפי נורמות והתנהגויות חברתיות, מה שהופך אותו לאמירה חזקה על ההשלכות של התעלמות מהאמיתות הלא נוחות.