'Claustrophobic (feat. Metro Boomin)' של פיוצ'ר הוא רצועה שמתעמקת בנושאים של עושר, הצלחה והצורך בחלל - מילולית ופיגורטיבית. השיר מתחיל במבוא מדוברת שפוטרת את המאמצים של ראפרים אחרים כנחותים ולא מקוריים. זה מציב את הבמה לפיוטור לבדל את עצמו מהשאר, תוך מתן תוקף לדומיננטיות שלו במשחק הראפ.
הפזמון של השיר משתמש במטאפורה של קלסטרופוביה כדי לתאר את הצורך של פיוצ'ר ליותר מקום כתוצאה מהעושר המצטבר שלו. הוא מדבר על רכישת אחוזות גדולות יותר, מכוניות יוקרה כמו מייבאך ופאנטומים, והבטחת שהפרארי שלו תהיה מכונית גג נפתחת - הכל כדי להימנע מהתחושה של מרותק. זה יכול להתפרש כפרשנות לאופי החונק של התהילה והצורך המתמיד להרחיב את האופקים כדי להישאר בחזית התעשייה.
הפסוקים מרחיבים יותר את אורח החיים המפואר של פיוצ'ר, ומזכירים בגדי מעצבים, שעונים יקרים והצלחתו בתעשיית המוזיקה. הוא גם מתייחס למעורבותו בעבר בסחר בסמים, ומרמז שהצלחתו הנוכחית היא תוצאה של העבודה הקשה והחוסן שלו. התרברבות של השיר היא טרופה נפוצה בהיפ הופ, המשמשת כאמצעי לאמן להצהיר על מעמדו ולחגוג את הישגיו. השורה החוזרת ונשנית 'נאלצתי לקנות אחוזה אחרת, אני מתחילה לקלאסטרופוביה' הופכת לפזמון רב עוצמה שמכיל בתוכו את העודף והרחבה של אורח החיים של פיוצ'ר.