השיר 'Coal' של דילן גוסט הוא השתקפות נוקבת על מאבק אישי, צמיחה וחיפוש אחר משמעות בתוך אתגרי החיים. המילים מעבירות נרטיב של מישהו שמתמודד עם משקלם של תלאות החיים והחתירה לשינוי. השיר נפתח בהיזכרות בעצות נגד שתייה, מרמז על עבר מלא בהדרכה מוסרית ואולי מאבק ברשע. אזכור של נחל יכול לסמל רצון לטיהור או חזרה לתמימות.
ככל שהשיר מתקדם, הדימויים של 'מזג אוויר לא מועדף' ו'חורים בעור' מציירים תמונה של בלאי, מילולי ומטאפורי, המעיד על חיים של קושי וסיבולת. המגפיים 'המכוסים בזפת' יכולים לייצג את המצבים הדביקים והקשים שבהם נתקל המספר. המקהלה מציגה מטאפורה עוצמתית: 'אומרים שלחץ מייצר יהלומים / איך לעזאזל אני עדיין פחם'. שורה זו מגבשת את הנושא המרכזי של השיר - התסכול שבאי השגת צמיחה אישית או הצלחה למרות הלחצים של החיים. הציפייה היא שהמצוקה צריכה להוביל לשיפור, ובכל זאת המספר מרגיש תקוע במצבו הגולמי, הלא מזוקק, כמו פחם שעדיין לא הפך ליהלום.
הפסוקים האחרונים נוגעים בנושאים של אהבה אבודה והמאבק המתמשך בבדידות. ה'יום באוקטובר' מסמן ככל הנראה פרידה משמעותית, המובילה לתקופה של פיכחון וחיפוש אחר מזל טוב, המסומל על ידי 'תלתן ארבעת העלים'. החזרה על הפזמון בסוף מדגישה את המאבק המתמשך ואת תמיהתו של המספר על חוסר השינוי שלהם למרות מאמציהם וחוויותיהם.
מילים רעות סימנים להדיח את הכס