הרגע שנראה שישנה אפילו את עצמי ואת העולם
תמיד ממש לצידי
עם התסכול שאי אפשר להסתיר
אני מתמודד עם עצמי עומד במקום
תוך היסוס, דאגה, חרטה
זה בסדר להחליט
מילה אחת שנתת לי, הבלבול נעלם
אור זרח לתוך החדר הריק שלי
השמים העצומים שהבטתי אליהם הופכים לכחול בהיר
החלטתי לפתוח את החלון הסגור
הרגע שנראה שישנה אפילו את עצמי ואת העולם
תמיד ממש לצידי
בחיי היומיום הבלתי ממומשים
מחפש את התשובה שאמורה להיות שם
לבד בשמש הבוקר, פונה לעבר קול עדין
באור השמש המסנוור, אתה פתאום מחייך
נראה שהחלון הסגור נפתח
הקיום שנראה שישנה אפילו את עצמי ואת העולם
נמצא ממש מולי
השמים העצומים שהבטתי אליהם הופכים לכחול בהיר
החלטתי לפתוח את החלון הסגור
הרגע שנראה שישנה אפילו את עצמי ואת העולם
אני מרגיש את זה עכשיו, ממש כאן
מושיט את שתי הידיים לעבר האור
צבע השמיים שנושב בליבי, הרוח הריחנית