'Costumbres' של רוסיו דורקל היא בלדה נוקבת שמתעמקת במורכבות של אהבה ובכאב של שחרור. שם השיר, שמתורגם ל'הרגלים' באנגלית, מכין את הבמה לנרטיב על המאבק בין כמיהות הלב לכוח ההרגל. Durcal, הידועה בהגשה המרגשת שלה ובתרומותיה לז'אנר הבלדות הלטיניות, מביאה עומק של תחושה למילים שמהדהדת לרבים שחוו סערה רגשית דומה.
המילים מדברות לשיחה בין שני מאהבים לשעבר, שבה הגיבורה מפצירת בבן זוגה לשעבר לדבר על חייו ומודה בדעתה שהוא לא יכול לשכוח אותה. ההתעקשות הזו על חוסר האפשרות להמשיך הלאה מעידה על קשר עמוק שנמשך למרות סוף הקשר הרומנטי ביניהם. החזרה על 'sieempre volverás' (תמיד תחזור) מדגישה את האופי המחזורי של ההתקשרות שלהם, מרמזת על הקושי להשתחרר מהדפוסים שנקבעו במהלך הזמן שלהם יחד.
המקהלה חושפת מציאות קשה: שני הצדדים איבדו את האהבה שחלקו פעם, והוחלפו כעת בטינה או אדישות. עם זאת, הגיבורה מתוודה על התגעגעות למאהבה לשעבר, מתוך הכרה שכוח ההרגל - הנוחות וההיכרות של העבר שלהם - חזק יותר מהאהבה עצמה. הגילוי הזה מדבר על המצב האנושי, שבו לפעמים השגרה והחוויות המשותפות יכולות ליצור קשר שקשה לנתק, גם כשהבסיס הרגשי התפורר. 'Costumbres' הוא עדות לכוחו המתמשך של הזיכרון ולאחיזה המרירה-מתוקה של העבר בהווה.