'De Selby, Pt. 1' הוא שיר מופנם ומטריד שמתעמק בנושאים של הרהור עצמי והמצב האנושי. המילים מציירות תמונה של בדידות והתבוננות, שבה העולם ישן, והפרט נשאר לבד עם מחשבותיו. 'השחור של האוויר' ו'החושך כה עמוק' מרמזים על חקירה עמוקה של האני הפנימי של האדם, מקום שבו אפילו אלוהים, בראשית הזמן, יכול היה להסס לדרוך. החושך הזה יכול לסמל את ההיבטים הלא ידועים של העצמי או המוח הלא מודע.
השיר ממשיך לתאר מצב של להיות 'בלתי נראה' ו'האושר של לא לדעת את עצמך', מה שיכול לרמוז על תחושת שחרור מהתודעה העצמית או מעמסות הזהות. עם זאת, המוח מתנגד לריק הזה, ממלא אותו במחשבות או בפנטזיות, אולי כדרך להתמודד עם הריקנות. ההתייחסות לאלוהים והשאלת המניעים האלוהיים מוסיפה רובד של חקירה קיומית, המהרהרת בטיב הקיום ובסיבות מאחורי מסתורי החיים.
הפזמון, שמושר באירית, מוסיף לאיכות המיסטית והערמית של השיר. השורות החוזרות ונשנות 'Bhfuilis soranna sorcha' מתורגמות ל'האם יש אסמים בהירים', ואחריה 'Ach tagais 'nós na hoíche', כלומר 'אבל אתה בא כמו הלילה'. הניגוד הזה בין אור לחושך, והטרנספורמציה 'קלאוכלו' המתרחשת, מדגיש עוד יותר את נושא השינוי ואת הטבע המחזורי של היום והלילה, האור והחושך, ואולי את העצמי המשתנה ללא הרף. השימוש של הוזייר בשפה ובמטפורה יוצר שטיח עשיר של משמעות, המזמין את המאזינים להרהר בעולמם הפנימי ובחוויה האנושית האוניברסלית של חיפוש הבנה בצללים של הנפש.