'Dial Drunk (Remix)' של נח קאהן עם פוסט מאלון הוא חקירה גולמית ורגשית של חרטה, בדידות והתנהגויות הרסניות שמלוות לרוב שברון לב. מילות השיר מציירות תמונה חיה של גבר שנאבק להתמודד עם ההשלכות של מערכת יחסים כושלת, ונעזר באלכוהול כאמצעי בריחה. הנושא החוזר של להתקשר לאקס בעודו שיכור מדגיש את חוסר היכולת של הגיבור להמשיך הלאה, למרות הבטחותיו לשכוח. הגשם וצליל החיוג משמשים מטפורות לבידוד שלו ולחוסר התוחלת שבמעשיו.
השיר מתעמק בנטיות ההרס העצמי של הגיבור, כשהוא משקף את הבושה והחרטה על מעשיו בעבר. השורות 'אני לא גאה בכל האגרופים שזרקתי / בשם מישהו שאני כבר לא מכיר' מרמזות על היסטוריה של אלימות ונאמנות מוטעית, המדגישה עוד יותר את המהומה הפנימית שלו. הדימויים של רמזורים ורדיו משדר מוסיפים לתחושת חוסר המטרה והניתוק, כשהוא מנווט בחיים באובך שיכור. האזכור של מתן שמו של האקסית שלו כאיש הקשר החירום שלו, רק כדי להיפגש בשתיקה, מדגיש את עומק הייאוש שלו ואת סופיות הפרידה שלהם.
שיתוף הפעולה עם פוסט מאלון מוסיף עוד רובד של עומק לשיר, שכן הפסוק שלו מספר על חוויה דומה של מעצר והרהור בטעויות העבר. הנרטיב המשותף של התאהבות בחלק האחורי של מכונית שוטר והניסיונות העקרים להתפכח ולשחרר את האזיקים מדגישים את האופי המחזורי של המאבקים שלהם. התחינה החוזרת ונשנית לאפשר לה להתקשר, למרות ההתנהגות ההרסנית העצמית הברורה, מדגישה את הייאוש והכמיהה לחיבור שמחלחלים לשיר. בסופו של דבר, 'Dial Drunk (Remix)' הוא תיאור נוקב ועוצמתי של הכאב והחרטה שלעתים קרובות מלווים את שברון הלב ואת האורך שאליו אנשים ילכו כדי להקהות את סבלם.