השיר 'Dios Manda Lluvia' מאת אריקסון אלכסנדר מולאנו הוא תחינה מכל הלב להתערבות אלוהית ולהתחדשות רוחנית. הכותרת, שמתורגמת ל'אלוהים ישלח גשם', מבקשת באופן מטפורי את הברכות והנוכחות של רוח הקודש, המשולה לגשם מעניק חיים. מולאנו, הידוע במוזיקת הפולחן הנוצרית שלו, מרבה לשלב בשיריו נושאים של אמונה, תקווה ורצון לקשר עמוק יותר עם אלוהים.
המילים קוראות שוב ושוב לאלוהים 'להוריד גשם', 'לשפוך את רוחך', 'להצית את אשך', 'לרפא את פצעי' ו'להשיב אותי, אדוני'. שורות אלו משקפות כמיהה לתחייה רוחנית וריפוי. הגשם מסמל את כוח המרענן והניקוי של נוכחותו של אלוהים, ואילו האש מייצגת את האנרגיה הטרנספורמטיבית שיכולה לחדש את האמונה ולטהר את הנפש. הבקשה לריפוי ושיקום מצביעה על הכרה בגסות האישית והצורך במגע של אלוהים כדי לתקן ולהחיות את חייו של המאמין.
השיר מדבר גם על 'טל אהבתך', המציע היבט עדין ומטפח את הטיפול של אלוהים שמזין בשקט ומקיים את רוחו של האדם. התחינה לאלוהים 'לבקר בחיי' ו'שנה אותי, אדוני' היא כניעה לרצון האלוהי, המבטאת את פתיחותו של האמן להתעצב ולהנחות כוח עליון. 'Dios Manda Lluvia' הוא לא רק שיר, אלא תפילה המושמעת במוזיקה, המקופלת את מהות הפולחן כמפגש אינטימי ומשנה עם האלוהי.