'אל תשתגע' של DPR IAN הוא חקירה נוקבת של סערה פנימית והמאבק לשמור על שפיות בתוך אתגרים אישיים. המילים של השיר מציירות תמונה של מישהו שמנסה להפוך את הכאב שלו למשהו בעל ערך, כפי שמציעה המטאפורה של הפיכת 'צער לזהב טהור'. התהליך הזה הוא פנימי ונסתר, כפי שמציינת השורה 'אני צוחק בפנים 'כי אתה לא תדע'. האמן טוען שההיקף האמיתי של עבודתו הרגשית אינו גלוי לזרים.
הפזמון של השיר מעורר תחינה להבנה וחוסן. ה'זאבים' יכולים לסמל את השדים האישיים של האמן או לחצים חיצוניים המאיימים לכלות אותו. השורות החוזרות ונשנות 'אוי, ברוך את ליבי / כשהזאבים לוקחים אותי' ו'אל תתפרק / כשאחזור מהקבר' מרמזות על מעגל של נפילה לייאוש ואז צץ מחדש, שונה אך עדיין נלחם. השיר מכיר במסע שהאמן עבר, 'הגענו עד הלום', אבל גם את הבלתי נמנע של איבוד שליטה, 'רק להשתגע'. הדואליות הזו לוכדת את מהות המצב האנושי: הקרב המתמיד בין התקדמות לרגרסיה.
DPR IAN, הידוע במוזיקה המרגשת שלו שמתעמקת לעתים קרובות בנושאים של בריאות נפשית וחרדה קיומית, משתמש במנגינה רודפת כדי להדגיש את הנושאים של השיר. המוזיקה משלימה את המילים, ויוצרת אווירה מפחידה וגם מופנמת. הגשר של השיר, שבו האמן מהרהר בטבעה האשלייתי של התקווה, 'והיית רק שקר', מוסיף רובד של התפכחות לנרטיב. 'אל תשתגע' הוא תיאור גולמי וכנה של התמודדויותיו האישיות של האמן, והוא מהדהד בקרב מאזינים שהתמודדו עם מאבקים משלהם בבריאות הנפש.