[פסוק 1]
מי זה מדבר בספרייה?
מי זה מדבר בספרייה שלי?
זה אתה? לא, אני לא אוציא אותך
כי מה המקום הזה היה בלי המוזה שלי
שום דבר מיוחד, כל ספר כאן שכתבתי
בחלקם אני לא יותר מדי גאה בחלקם שהלוואי שהייתי יכול לשרוף
כל כך הרבה דפים שכתבתי, הלוואי שיכולתי לשנות אותם
אבל אין מחיקה והעצה הכי טובה שקיבלתי
היה להמשיך לכתוב, ולהמשיך לחיות, ולהמשיך לאהוב
[וָו]
וכשהדיו מתייבש והדפים הופכים לאבק
כך נהפוך לאבק, כך נעשה אבק, אבק
[פסוק 2]
מי זה צוחק בספרייה שלי?
מי זה צוחק בספרייה שלי?
זה אתה? לא, אני לא אוציא אותך
כי מה המקום הזה היה בלי החיוך שלך
שום דבר מיוחד, התאהבתי בך ילדה
אתה נותן לעצמך פנימה ללא כבוד לפרטיות
אמרת שיש לי יותר מדי בראש
ואז קרעת דף והעלית את החרא הזה בלהבה
הפסקתי לכתוב, המשכתי לחיות, המשכתי לאהוב
[וָו]
וכשהדיו מתייבש והדפים הופכים לאבק
כך נהפוך לאבק, כך נעשה אבק, אבק