מה שלומך?
איפה היית?
אני מתרגלת את הרגע הזה בערך עשרים ומשהו שנה בראש שלי
נעים להכיר אותך
זה מה שאמרתי
אמרת: מותק, זה הולך להיות חרא של סרטים שלעולם לא נשכח
לפעמים אני מריץ מחדש את שש עשרה העונות האלה בשביל הבלאגן
אלו התקופות שלנו, סיפור של אהבה
גונב את האוויר ישירות מהריאות שלי
ילדת החלומות שלי, לנצח אנחנו צעירים
תזכור את זה בדיוק כמו שזה היה
התקופות שלנו
אני העיר ניו יורק, היית אני. א
הייתי טס ברחבי הארץ רק כדי לנשק אותך ולחזור בעוד יום
התרסקנו בדיוק כמו שנשרפנו
עכשיו מישהו חדש מקבל תור
אני לא מכיר אותך וזה כואב
סיפרתי לכל אחד מהחברים שלי
לא תקבל מילת שיר שוב
אבל לעזאזל, הנה אני לעזאזל
תקוע בתקופות שלנו, סיפור של אהבה
גונב את האוויר ישירות מהריאות שלי
ילדת החלומות שלי, לנצח אנחנו צעירים
תזכור את זה בדיוק כמו שזה היה
התקופות שלנו
לא התכוונתי לזה כשאמרתי שאני קהה
כי אני מרגישה שכל תחושה חותכת לי ישר לבטן
אבל הבעיה היא שאני סתם זונה אדרנלין
כן, אמרתי את זה, אז מה?
לאחרונה, אני מניף אגרופים ומתחיל לריב
ניסיתי להרוג את הזיכרון שלך במוחי
זה צלב שאני אשא עד יום מותי
כן, אמרתי את זה
תיפול אחורה מילים גמישות
הו, אני מתגעגע לתקופות שלנו, סיפור של אהבה
גונב את האוויר ישירות מהריאות שלי
ילדת החלומות שלי, דפקתי את זה
היה לנו הכל ועכשיו זה פשוט
מה שלומך?
איפה היית?
תרגלתי את הרגע הזה, אבל לא חשבתי שאראה אותך שוב