הייתי ילד, ילד שברירי
שתמיד שמעתי תיפוף בבר
אחר כך גדלתי וזה נגע בי
כבר לא יכולתי להתגעגע לסמבה
לצלילי הוויולה ברמנדיולה
בזבזתי זמן ועד שנעשה אור
אמא כעסה ואפילו לא היה לי אכפת יותר
כי השיא שלי היה ממש סמבה
לסמבה, אפילו לא שיחקתי יותר בכדור
לסמבה, התגעגעתי לבית הספר
לסמבה, זה היה מאוחר בלילה
זה היה רק אני ואלוהים... והסמבה
לסמבה, בלי כסף בכיס
לסמבה, זה לא דורש מאמץ
לסמבה, השביל היה כל כך קשה, אבל הצלחנו להגיע
עכשיו גדל מהכל וחיה
אני עדיין לא מוותר, אני רוצה סמבה
אבל עם 'אחריות' של משפחה
אני רוקדת כדי שלא ייגמר לי החלב
ביקרו אותי ונדחקו לשוליים
היום נחשב, יכולתי להוכיח
זה הסמבה שאני שר בכל מקום
יש יד אלוהים שיברך אותי
לסמבה, אני מכין את הילדים שלי
לסמבה, ללכת בדרכי
לסמבה, אני מודה לך על כל מה שנתת לי, הסמבה שלי
לסמבה, זה היה בכבוד
לסמבה, ממש נלחמתי
לסמבה המסע היה כל כך קשה, אבל הגענו לשם.