השיר 'בכל מקום, הכל' של נח קאהן הוא השתקפות נוקבת על אהבה ותמותה, על רקע עולם בדעיכה. המילים משדרות תחושת דחיפות ורצון להחזיק באהבה מול ריקבון בלתי נמנע וחלוף הזמן. קאהן משתמש בדימויים מלאי חיים כדי להמחיש את עומק המחויבות במערכת יחסים שמודעת מדי לטבעה הסופי.
שורות הפתיחה נתנו את הטון לשיר, מכירים באתגרים של השנה החולפת ומציבים שאלה גחמנית על הישרדות בסרט אימה. מטפורה זו מרמזת על תחושת פגיעות וחוסר חיזוי של החיים. לאחר מכן השיר עובר למרחב אינטימי יותר, עם דימויים של שני גופים מצולקים שמוצאים נחמה זה בנוכחותו של זה. מסך ה-Drive-In משמש כסמל לאסקפיזם וחוויות משותפות, גם כשהעולם בחוץ מתפרק.
הפזמון הוא הצהרת אהבה עוצמתית שמתעלה על החיים עצמם, כאשר קאהן מביע רצון להישאר מחובר לאהובתו עד הסוף. החזרה על המשפט 'בכל מקום, הכל' מדגישה את האופי המקיף של אהבה זו. השיר בסופו של דבר לוכד את היופי של חיבוק אהבה במלואו, ללא פחד, למרות הידיעה שהכל חולף. זוהי תזכורת להוקיר את הרגעים שיש לנו ואת הקשרים שאנו יוצרים, שכן הם מה שנותנים משמעות לקיום שלנו.