'הטעם הראשון' של פיונה אפל הוא שיר שמתעמק במורכבות התשוקה והציפייה לאירוסין רומנטית. המילים משדרות תחושה של כמיהה ומוכנות לאהבה צורכת ומשנה. פיונה אפל, הידועה בכתיבת השירים הפואטית ובסגנון המוזיקלי הייחודי שלה המשלב רוק אלטרנטיבי עם אלמנטים של ג'אז ופופ, חוקרת לעתים קרובות נושאים של אהבה, פגיעות וצמיחה אישית ביצירתה.
שורות הפתיחה הציבו סצנה של התבוננות וגעגוע, כשהזמרת שוכבת במיטה, מחשבותיה עוברות מ'כחול' ל'שחור', ומסמלות מעבר מעצב למצב אולי יותר שליו או השלמה. המטאפורה של להיות לכוד ב'רשת' מרמזת על כניעה מרצון להסתבכות של מערכת יחסים, כאשר ה'אבא הרגליים הארוכות' מייצגות אולי מאהב. הביטוי 'סוף סוף מתעייף' מצביע על נקודת מפנה שבה הציפייה לאהבה הופכת מתישה.
הפזמון, 'תן לי את הטעם הראשון', הוא בקשה נועזת לחניכה, קריאה לפעולה למאהב להתחיל במרדף. המושג 'גן עדן לא יכול לחכות לנצח' מרמז שיש דחיפות למפגש הרומנטי הזה, והזמר מוכן להיעקף על ידי התשוקה. הגשר של השיר, עם הדימויים החיים שלו של 'בריזות אדג'יו' ו'אדום פתאומי', ממחיש עוד יותר את העוצמה והעומק של הרגשות המעורבים. השורה 'מלא לא כבד כמו ריק' מבטאת בצורה פואטית כי כובד המשקל של התשוקה הלא ממומשת מכביד יותר ממלאות האהבה, מורכבת ככל שתהיה.