השיר 'Goddess' של לאופי מתעמק בדיכוטומיה בין הפרסונה של מבצע לבין האני האמיתי שלו, כמו גם ההתפכחות שמגיעה עם ההבנה שמישהו אוהב את הרעיון שלך ולא את מי שאתה באמת. מילות השיר מבטאות את תסכולה של האמנית מהעובדה שזכתה להערצה על דמותה הבימתית, רק כדי להיות מובן לא נכון ולא מוערך מדי בחייה האישיים. ההתייחסות להיותה 'אלה על הבמה' לעומת 'אדם כשאנחנו לבד' מדגישה את הניגוד המוחלט בין הערצה ציבורית לאינטימיות פרטית, מה שמעיד על כך שההערצה שקיבלה האמנית היא שטחית ומותנית בהופעה שלה.
השיר נוגע גם בנושאים של גיל ובגרות, כפי שמציינת השורה 'אתה זקן מדי בשביל לשחק את המשחק הזה'. זה מרמז על ביקורת על חוסר הבשלות הרגשית של בן הזוג וחוסר היכולת לקיים מערכת יחסים אמיתית. האזכור של 'אפרודיטה' משמש מטפורה לציפיות הלא מציאותיות המוצבות מהאמן, שכן אפרודיטה היא אלת האהבה והיופי היוונית, המגלמת אידיאל שאף בן תמותה לא יכול לעמוד בו. האמן מרגיש מצטמצם ל'עור ועצם' כאשר הזוהר מתפוגג, וחושף את הפגיעות והאנושיות שמתחת לחזית.
בסופו של דבר, 'אלה' היא פרשנות נוקבת לאובייקטיפיקציה של אמנים והשאיפה לחיבור אותנטי. זו קריאה להכרה באדם שמאחורי הפרסונה, ודחייה של הנרטיבים הכוזבים המוקרנים על אישי ציבור. הרגש הגולמי של השיר והמילים הכנות של השיר מהדהדים את כל מי שחש לא מובן או נאבק עם הלחצים של עמידה בתדמית אידאלית.