Hebo Imoxi

4 בפברואר

הו מדינה שלעולם לא נשכח כל הזמן
מה שנקרא גיבורים של 4 בפברואר
הו מדינה, אנחנו מצדיעים לילדים שלך במשותף
כביכול נפל מאז 61
הו מדינה, הילדים שלך מאוכזבים
עם אנשים שמופקדים על אחריות המדינה
הו מולדת! תחי הדמוקרטיה שבורחת
יחי אלה שחיים ושורדים על דולר אחד בלבד ליום



חי את המוות המוסדר בדממה ובבד
מה-27 במאי ועד היום
תחי היוהרה הפוליטית של המפלגה בשלטון
שמתעשר בצורה לא חוקית ואומר לאנשים להזדיין
לחיות את העתיד ללא עתיד מעבר להשפלה
יחי הפחתת השכר והפיטורים המתמשכים
יחי כל האנשים האלה שאני כל כך משבח
שלפי האירוניה של ההיסטוריה, אני מכיר אותם כעם

היכן שיש פחד, החופש אינו מנצח
היכן שיש סודות, האמת הופכת עלובה
איפה שיש שנאה, האלימות עושה את האימפריה שלה
איפה שיש צער, הכל כאב, הכל ייאוש



בגאווה נילחם למען השלום מהמלריה
נגד הכוחות המתקדמים של הנפוטיזם
יחי ההמונים הבלתי ניתנים למדידה והעגומים
הבתים של מי, הבתים שלו הם שכונות עלובות
שהמשכורות התהומיות שלו נעלמות כדמיונות
הם עוברים מידיהם של בעלי עסקים לידי המשתמשים
הדמוקרטיה חייבת להניע את התכנון הכלכלי
לשמר את חופש הבחירה של האזרחים למקסימום



מבחינה אטימולוגית, אחריות
זהו הנטל הפנימי של אוטונומיה וחירות
המערכת טורפת, למערכת יש תוכניות
השקעה בשום אופן, בעוני קיצוני
המשטרה והפוליטיקה הן חלק מאותה עוגה
סיור קהילות עם פילוסופיות של שליטה
והאם נסלח להם, כדי שנוכל לשיר?
או שנשחרר אותם, כדי שנוכל לשחרר את עצמנו?

היכן שיש פחד, החופש אינו מנצח
איפה שיש סודות, האמת הופכת עלובה
איפה שיש שנאה, האלימות עושה את האימפריה שלה
איפה שיש צער, הכל כאב, הכל ייאוש