השיר 'History Hates Lovers' מאת Oublaire מתעמק בנושא המחיקה ההיסטורית והכחשת מערכות יחסים רומנטיות שאינן תואמות את התבנית המקובלת. המילים מתייחסות בצורה נוקבת לאופן שבו החברה וההיסטוריה התעלמו לעתים קרובות או הסתירו בכוונה את סיפורי האהבה של אנשים, במיוחד אלה במערכות יחסים עם LGBTQ+. האמן, אובלייר, משתמש בסגנון נרטיבי כדי לערער על חיטוי ההיסטוריה והסירוב להכיר בטבע האמיתי של מערכות יחסים אלה.
מילים של אל בליקון במשקל נוצה
הפזמון, 'הסטוריה שונאת אוהבים', הוא פזמון רב עוצמה שמאגד את המסר המרכזי של השיר. זה מצביע על כך שהתיעוד ההיסטורי לא היה אדיב למי שסיפורי אהבתם אינם מתיישבים עם הנרטיבים המסורתיים. הפסוקים מספקים דוגמאות חיות לאופן שבו אהבה הוסוותה או תויגה בטעות כידידות או חברות כדי למנוע שערורייה או גינוי חברתי. השיר מותח ביקורת על היסטוריונים והחברה על כך שהתייחסו לשותפים רומנטיים בעליל כאל 'חברים קרובים, חברים טובים, שותפים לדירה, עמיתים' - הכל מלבד אוהבים. בחירת שפה זו משקפת אי נוחות חברתית רחבה יותר עם הכרה בקיומם ובתקפותם של מערכות יחסים רומנטיות מגוונות לאורך ההיסטוריה.
השיר של אובלייר הוא לא רק ביקורת אלא גם קריאה לפעולה. הוא מעודד את המאזינים להטיל ספק בנרטיבים שלימדו אותם ולחפש את האמת מאחורי 'המכתבים בכתב יד' ו'להקות החתונה' המרמזים על קשרים עמוקים יותר. החזרה על 'לא צריך מלומד כדי לדעת איך זה הולך' ו'אני חושב שהם הבינו את זה' מדגישה את הרעיון שהאמת על מערכות היחסים האלה היא לרוב סוד גלוי, כזה שדורש נכונות לראות מעבר. ההטיות של העבר. 'היסטוריה שונאת אוהבי' הוא תזכורת לחשיבות ההכללה והיושר בהבנתנו את ההיסטוריה ואת הסיפורים שאנו בוחרים לזכור ולחגוג.