השיר 'Hoist The Colours', שהלחין הנס צימר, הוא המנון מרגש המהדהד עם נושאים של חופש, מרד ורוח הבלתי ניתנת לשבירה של חיי הים. צימר, הידוע בתצוגות הקולנוע העוצמתיות שלו, מחדיר לרוב את היצירות שלו בתחושת הוד וסיפור סיפורים אפי. השיר הזה אינו יוצא מן הכלל, שכן הוא מופיע בפסקול של 'שודדי הקאריביים: בקצה העולם', סרט שחוגג את הידע והאגדה של הפיראטים.
המילים של 'Hoist The Colours' מעוררות את הדימויים של פיראטיות והים הפתוח. שורות הפתיחה מספרות סיפור על אנשי מלך שלכדו מלכה, המסמלים לקיחת חירות והטלת שליטה. התגובה לפעולת עריצות זו היא קריאה 'להניף את הצבעים גבוה', ביטוי שמתייחס היסטורית להנפת דגל ספינה, אך בהקשר של השיר, זוהי מטפורה למרד ולטענת הכוח של האדם עצמו. ואוטונומיה. המקהלה החוזרת ונשנית, 'שימי הו, גנבים וקבצנים, לעולם לא נמות!' משמש כזעקה מרגשת, המדגישה את אמונתם של הפיראטים באלמוות שלהם ובטבע הנצחי של רוחם.
השיר נוגע גם בקונספט של חיים שלאחר המוות לפיראטים, עם התייחסויות ל'הירוקה של כנר', מקום אגדי של עליזות נצחית עבור מלחים שבילו את חייהם בים. האזכור של 'הפעמון הועלה מקברו המימי' יכול לסמל קריאה לפעולה או התעוררות, קורא לאלו השומעים אותו להישמע לקריאת ההרפתקה ולחזור לביתם האמיתי על הגלים. 'Hoist The Colours' הוא לא רק שיר על פיראטים; זהו המנון לכל מי שמשתוקק לחופש וחיים לא כבולים בכבלי החברה, כשהים הוא המפלט והמקלט האולטימטיביים.