השיר 'Hollow' של דאבין, בהשתתפות Kai Wachi ו-Lø Spirit, מתעמק בתחושה העמוקה של ריקנות וסערה רגשית שיכולה להטריד את המוח האנושי. השאלה החוזרת ונשנית, 'למה אני מרגישה כל כך חלולה?' משמש כפזמון רודף, לוכד את מהות חקר החללים הפנימיים והמאבק בהבנתם של השיר. המילים מציירות תמונה חיה של אדם המתמודד עם מחשבות ורגשות מציפים, מה שמרמז על כאב רגשי עמוק שקשה לבטא או להימלט ממנו.
המטאפורה של חפירת בורות שרק הולכים ומעמיקים מסמלת את הניסיונות העקרים למצוא הקלה או תשובות, רק שבסופו של דבר מרגישים אבודים יותר וקרובים יותר לייאוש, המיוצג על ידי 'הקוצר'. דימויים אלה מעבירים בעוצמה את הטבע המחזורי של דיכאון וחרדה, כאשר המאמצים להקל על הסבל עלולים לפעמים להחמיר אותו. הבקשה לחיבור ותמיכה, 'אני צריך את המגע שלך כדי להדריך אותי הביתה, אני צריך את הקול שלך כדי להילחם בו', מדגישה את החשיבות של הקשר האנושי במאבק בשדים הפנימיים הללו. הוא מדגיש את תפקידם של יקיריהם במתן נחמה ובסיס בזמנים של מצוקה נפשית.
מבחינה מוזיקלית, דאבין ידוע בסגנון הרגשי והמלודי שלו, ולעתים קרובות משלב אלמנטים אלקטרוניים עם נגינה חיה כדי ליצור נוף סאונד עשיר וסוחף. 'Hollow' אינו יוצא מן הכלל, עם ההפקה האטמוספרית והקולות הנוקבים שלו מעצימים את העומק הרגשי של השיר. שיתוף הפעולה עם Kai Wachi ו-Lø Spirit מוסיף שכבות של עוצמה ופגיעות, מה שגורם למאזין להרגיש את משקלן של המילים. השיר הזה מהדהד עם כל מי שחווה תחושות של ריקנות וחיפוש אחר משמעות וחיבור מול סערה פנימית.