'II HANDS II HEAVEN' של ביונסה הוא שיר שנראה כי הוא מתעמק בנושאים של אסקפיזם, רפלקציה וחיפוש אחר משמעות בתוך הכאוס של החיים. הדימויים החוזרים ונשנים של הרמת 'שתי ידיים לגן עדן' עם 'בקבוק בידי' מרמזים על מחווה של כניעה או תחינה להבנה אלוהית, תוך הכרה בשימוש באלכוהול כאמצעי להתמודדות עם מורכבות החיים. סוסי הפרא וזאבי הערבות המשתוללים מעוררים תחושה של חופש בלתי מאולף וחוסר חיזוי של החיים.
מילות השיר מציירות תמונה חיה של יוקרה ועודף, עם התייחסויות לאבני חן, יהלומים ומכוניות צבועות בממתקים. עם זאת, סמלים חומריים אלה מונחים לצד תחושה של סערה פנימית ושאיפה לסליחה, כפי שניתן לראות בשורות כמו 'אני מתפלל שכומר יסלח לי על נשמתי' ו'פגיות יפות נישקו את לבי לפני הרבה ירחים'. ביונסה נוגעת גם בנושאים של חוסן ולידה מחדש, כשהמטפורה של 'בתולות אבודות עם כנפיים שבורות שיצמחו מחדש', מרמזת על יכולת ריפוי ושינוי.
החלק האחרון של השיר עובר לטון אינטימי ורומנטי יותר, בוחן את העומק של מערכת יחסים נלהבת. ביונסה מתארת את כוחה הטרנספורמטיבי של האהבה, שנדמה שהיא מתעלה מעל חשכת הזמן. מילות השיר 'ובזמנים אפלים אלה / אני כל כך שמחה שהאהבה הזו מסנוורת' מעידות שהאהבה שהיא חולקת עם בן זוגה היא מגדלור של תקווה ומקור כוח. השיר בסופו של דבר חוגג את הטבע המתמשך של האהבה ואת הצמיחה האישית שהיא יכולה לעורר.