'It Almost Worked', מאת TV Girl, מעמיק בנפשו של מישהו שנאבק בדיכאון ובמחשבות אובדניות. השיר משרטט תמונה עגומה של עיירה שבה 'כולם נראים אותו הדבר, אתה בקושי יכול להבחין בהבדל', מה שמרמז על מונוטוניות וחוסר תחושה שלרוב מתלווים לדיכאון. הקו הזה משקף את האופן שבו הגיבור מרגיש שלא ניתן להבחין בו מהשאר, משתלב ברקע של אחידות, ומאבד את תחושת האינדיבידואליות.
מתפלש קורא אחרי מילים
'היא נשארה בבית וגילתה איך לשחרר את עצמה מהקיום' הוא תיאור חד של הרהור של הדמות בהתאבדות. זה מדבר רבות על הבידוד והייאוש שלה, כשהיא מנסה למצוא דרך לברוח מהמציאות הבלתי נסבלת שלה. השורה שלאחר מכן, 'זה כמעט עבד', מרמזת שהיא שרדה ניסיון התאבדות, והדגישה את חומרת הייאוש שלה ואת הקו השברירי בין חיים למוות.
'הם משקרים לך על הפנים בעיר הזאת, אבל למה ציפית?' זה לוכד את השקפתה הצינית של הגיבורה על הקהילה שלה, שבה הונאה וחוסר כנות הן הנורמות. השאלה הרטורית 'אבל למה ציפית?' מדגישה את ההתפכחות וההשלמה שלה עם השקר שמחלחל לסביבתה. זו פרשנות נוקבת על החזית שאנשים טוענים, מה שמחמיר את תחושת הניכור שלה.
השורות 'היא מייחלת שהייתה יכולה לראות את מה שהם ראו / שהשאירו אותם כל כך לא מתרשמים' חושפות את חוסר הביטחון העמוק והרצון שלה לאימות. היא כמהה להבין מדוע אחרים רואים אותה באדישות או בזלזול שכזו, מה שתורם למצבה הנפשי המתפתח. הכמיהה הזאת לראות את עצמה דרך העיניים של אחרים היא התבוננות פנימית כואבת בערכה העצמי.
'אז היא ניסתה את זה, היא התחילה לבכות / היא אמרה לעצמה / טוב, לפחות זה היה יכול להיות יותר גרוע / וזה כמעט עבד' מתאר ניסיון התאבדות נוסף. הדמעות שלה מסמנות רגע של מימוש וקונפליקט בתוך עצמה, מתוך הכרה שלמרות הסבל שלה, הדברים אכן יכולים להיות גרועים יותר. הרגע הזה של פגיעות ותקווה מסוייגת עומד לצד המציאות העגומה שהניסיון שלה לשים קץ לחייה כמעט הצליח.
השיר מקפל בתוכו את הייסורים של החיים עם דיכאון, את המשקל המוחץ של הציפיות החברתיות והמאבק על הערך העצמי. דרך המילים המלנכוליות אך הכנות האכזריות שלו, 'זה כמעט עבד' מציע מבט עמוק לתוך מוחו של מישהו שמתמודד עם הרצון לברוח מהכאב, אך בסופו של דבר מוצא חוט שביר של חוסן.