השיר 'It's Been Awhile' של סטיינד הוא השתקפות נוקבת על מאבק אישי, חרטה והמסע לקראת קבלה עצמית. המילים, שנמסרו ברגש גולמי על ידי הסולן אהרון לואיס, מתעמקות בנושאים של התמכרות, תיעוב עצמי והשפעת המעשים של האדם על עצמו ועל אחרים. המשפט החוזר 'זה כבר זמן מה' משמש כסמן של זמן, ומציין הן את המרחק מטעויות העבר והן את הקרב המתמשך בשדים אישיים.
פסוקי השיר חושפים אדם שעבר תקופה של הרס עצמי וכעת הוא מזהה את המחיר שגבה מחייו. ההכרה בהתמכרות וחוסר היכולת לאהוב את עצמך מעידים על מאבק עמוק שהוביל למעגל של התנהגות שלילית. האזכור של 'מתח את עצמי מעבר ליכולתי' מרמז על היסטוריה של דחיפה לגבולות לא בריאים, אולי בניסיון להתמודד עם סערה פנימית או לעמוד בציפיות חיצוניות.
אולם, בתוך הווידויים על עוולות העבר, יש שביב של תקווה וגאולה. הגיבורה מוצאת נחמה באחר משמעותי, שנוכחותו מקלה לכאורה על עול העבר שלהם. השורה 'אבל נראה שכל החרא הזה נעלם כשאני איתך' מעידה על קשר רגשי עוצמתי שמספק בריחה זמנית מהצרות של הגיבור. השיר נוגע גם בחשיבות של לקיחת אחריות על מעשיו, כפי שניתן לראות בשורות 'אני לא יכול להאשים את זה באבי' ו'מאז שאמרתי אני מצטער'. מילות השיר מצביעות על נקודת מפנה שבה הגיבור מוכן להתמודד עם העבר שלו ולהתקדם עם תחושת אחריות ורצון לשלום פנימי.