'Jackie And Wilson' של Hozier הוא שיר השוזר נרטיב של אסקפיזם והכמיהה לקיום חסר דאגות יותר. המילים מספרות את סיפורו של מישהו שנמאס לו מהחיים הנוכחיים, מרגיש שחוק ומאוכזב. האזכור של 'האדום בעיניי' והיותו 'כל כך עמוק בתוך הנחל' מרמזים על חיים של עודף או אולי על השחיקה של חיי היומיום שהותירו את המספר מיושן. הגעתה של אישה, המתוארת כ'נר רומאי של פרא', מביאה תחושה של תקווה והתחדשות, כשהיא מקבלת אותו באשר הוא, פגמים וכל זה.
הפזמון של השיר מציג פנטזיה גחמנית שבה בני הזוג עוסקים בהרפתקאות נעורים, המסומלות על ידי גניבת לקסוס והפיכתם לבלשים. זה מייצג רצון להשתחרר ממגבלות חייהם ולהתמכר לספונטניות ולהתרגשות שהם משתוקקים להם. מתן השם לילדיהם 'ג'קי ווילסון' וגידולם על 'רית'ם אנד בלוז' הוא קריצה לעבר, במיוחד למוזיקה מלאת הנשמה של ג'קי ווילסון, המצביע על חזרה לזמנים פשוטים ואותנטיים יותר.
עם זאת, השיר נוגע גם באופי החולף של פנטזיות כאלה. השורה 'חתוך נקי מהחלום באותו לילה תן לי להתאפס בראש' מעידה על חזרה למציאות ועל ההבנה שהחלום הסתיים. המספר נותר לבדו, חופר את שרידי הבריחה הקצרה הזו ואת 'הווינייטה הקטנה' של מה שיכול היה להיות. זוהי תזכורת נוקבת לבריחה הזמנית שאהבה וחלומות יכולים לספק מהחומרה של המציאות.