היא הייתה פוגשת אותי בבוקר
בדרכי למטה לנהר
מחכה למטופל ליד עץ החרסינה
כשהרגליים כבר מאובקות
> מהשביל להיטל
והג'ינס הכחול הקטן שלה התגלגל עד הברכיים
לא הייתי שם לב אליה
כשהיא התייגה לצדי
משתדלת להעתיק את כל מה שעשיתי
אבל לא יכולתי להימנע מלחייך
כששמעתי מישהו אומר
תראה שם ג'ודי והילד
גם אחרי שהתבגרנו
עדיין אפשר היה לראות אותנו ביחד
כשהלכנו לאורך ההיטל אוחזים ידיים
כי בוודאי כמו העונה היא הפכה לאישה
וחייתי מספיק כדי לקרוא לעצמי גבר
ולעתים קרובות היא שכבה לידי
בקרירות הערב
עד ששמש הבוקר זרחה על מיטתי
ולפעמים כשהיא ישנה
הייתי מחייך כשהייתי נזכר
איך הם נוהגים לקרוא לנו ג'ודי והילד
עכשיו העולם קצת יותר מבוגר
והשנים שינו את הנהר
כי יש בתים שבהם לא היו פעם
ובימי ראשון אני הולך לטייל
במורד השביל אל ההיטל
עם עוד ילדה קטנה שעוקבת אחרי
וזה גורם לזקנים לחייך
לראות אותה מתייגת לצדי
עושה דברים קטנים כמו שאמא שלה עשתה
אבל זה נהיה קצת בודד
כשאני שומע מישהו אומר
תראה שם משם ג'ודי והילד