'ג'ונגל' של טאש סולטנה הוא שיר השוזר שטיח עשיר של עומק רגשי ומורכבות מטאפורית. המילים מדברות על חווית הניווט בנוף הצפוף ולעיתים הכאוטי של רגשות אנושיים, במיוחד בהקשר של מערכת יחסים. שורות הפתיחה נותנות את הטון בתנועה קולחת, מה שמרמז על תחושת נינוחות ואינטימיות בין שני אנשים. עם זאת, זה משתנה במהירות כשהשיר מתעמק בכאב ובפגיעות של בן זוג אחד, המסומל ב'דמעות מאחורי העיניים האלה'. ההתייחסות לכך שאהבה היא 'כמו זהב' מעידה על משהו יקר ערך ובעל ערך, אך חוסר היכולת 'לנגב אותם' מרמזת על חוסר אונים מול סבלו של האחר.
הפזמון, 'ברוכים הבאים לג'ונגל', משמשת כמטאפורה לטבע הפראי והבלתי צפוי של החיים והאהבה. הוא מזמין את המאזין לעסוק במורכבות הקיום, ומרמז שעל האדם לעצום עיניים, או להסתכל מעבר לפני השטח, כדי להבין באמת ולהעריך את עומק החוויה. נושא זה של התבוננות פנימית וחיפוש משמעות מתחזק על ידי הדימויים של נזרק אל 'הקצה העמוק' והצורך לסמוך על עצמו ('האמונה שלי בתוך הידיים שלי') כדי לשרוד ולשגשג.
הסגנון המוזיקלי של טאש סולטנה, המאופיין בלופ ושכבת כלים שונים ליצירת צליל עשיר ומרקם, משלים את התוכן הלירי של 'ג'ונגל'. הקצב ההיפנוטי של השיר וקולה הנשמה של סולטנה מושכים את המאזין למצב מהורהר, משקפים את המסע המופנם שהמילים מתארות. השאלות החוזרות ונשנות של המציאות ('האם אתה אמיתי אתה מרגיש שאתה שם') והנחישות 'להתעלות בין הכל' מצביעים על נחישות להתגבר על מצוקות ולמצוא את הדרך של עצמך, גם כאשר מתמודדים עם ספק וחוסר ודאות.