השיר 'La Foule' מאת אדית פיאף הוא תיאור נוקב של הטבע החולף של האושר והכוח המוחץ של ההמונים. אדית פיאף, הידועה בכינויה 'הדרור הקטן', הייתה זמרת צרפתייה שהמוזיקה שלה שיקפה לעתים קרובות את חייה הסוערים, המלאים באהבה, אובדן וחוסן. קולה המרגש וסגנון הביצוע הדרמטי שלה הפכו אותה לאייקון של השנסון הצרפתי.
המילים של 'La Foule' מציירות תמונה חיה של פסטיבל בעיצומו, שבו הגיבור נסחף בהתרגשות ובכאוס של הקהל. הדימוי של נסחף על ידי ההמון מסמל את הטבע הבלתי נשלט של אירועי החיים ורגשותיהם. בתחילה, הגיבורה חווה תחושה של אחדות ושמחה בתוך ההמון, כשהיא ואדם זר נדחפים יחד, ויוצרים חיבור מיידי ואינטנסיבי. הרגע הזה של אופוריה משותפת הוא מטפורה לרגעים הבלתי צפויים והמכריעים של חיבור שיכולים להתרחש בחיים.
עם זאת, השיר מקבל תפנית כשהקהל מפריד ביניהם, והגיבור נותר לבדו, נאבק בהמוני האנשים. קריאות המצוקה שלה נבלעות בצחוקם של אחרים, וממחישות את אדישות ההמון והעולם בכלל לסבל אינדיבידואלי. אובדן הגבר שאיתו התחברה לזמן קצר מייצג את הטבע החולף של האושר ואת הכאב של אובדן משהו יקר ברגע שהוא נמצא. 'La Foule' הוא תזכורת רבת עוצמה לטבע הכפול של חוויות החיים, שבו שמחה יכולה להפוך במהירות לצער בעיצומו של המצב האנושי.