הייתי במשאית שלי
יום ראשון אחר הצהריים אחד
ראיתי עגלה בפינה
אישה מכרה טמלים
השמש הייתה עזה
אבל הרעב היה עז עוד יותר
כשראיתי את האור הירוק
התקדמתי בהתחשבות
הסתכלתי במראה
הרגשתי משהו
ראיתי אופנוע מתקרב
ומישהו הראה סכין
המוכר הטמלי עם ידיה מורמות
צפו כשהם לקחו
הכסף שהרוויח עם כל כך הרבה הקרבה
האוכל לילדים שלה מחכה בבית
הדם שלי רתח
לא יכולתי להישאר בשקט
לא היססתי להפסיק את זה
עם האקדח על המצח
לפני ששולחים אותו לגיהנום
גרמתי לו להתנצל
ולהחזיר את מה שגנב
הסתכלתי, גברתי
הנה זה ששדד אותך
אתה אומר לנו מה לעשות
אנחנו יכולים לגמור אותו עכשיו
כי מגיע לו לא פחות
וחשפתי את פניו
והיא לא האמינה
היא בכתה בקול רם
הגנב היה בנה
להאכיל את מידותיו
הוא שדד את אמא שלו
ורמסה את קרבנותיה
בבקשה, אל תעשה לו כלום
מגיע לי העונש הזה
על שלא ידעת איך לגדל אותך
בן כפוי טובה