השיר 'ליקוריץ' של אספה מתעמק ברגשות המורכבים ולעיתים סותרים שמגיעים עם התאהבות ואהבה. הכותרת עצמה, 'ליקוריץ', משמשת מטפורה למשהו שהוא מתוק ומר כאחד, לוכדת את האופי הכפול של הרגשות המתוארים במילים. ההשוואה החוזרת לשוש מעידה על אטרקציה שאי אפשר לעמוד בפניה אך מביכה, כזו שקשה לוותר עליה למרות אופיה המבלבל ולעיתים מתסכל.
המילים מתארות מערבולת של רגשות, מהריגוש הראשוני וההתרגשות ועד לבלבול והתסכול שלאחר מכן. שורות כמו 'זה טעים כל כך מתוק אבל חמוץ' ו'אוי, סוכר ותבלין' מדגישות את התחושות הסותרות שמגיעות עם אהבה. הזמר מוצא את עצמו נמשך באופן בלתי מוסבר למישהו שאינו דומה לאף אחד שפגשו אי פעם, מה שגורם לתערובת של רוגז וקסם. רכבת ההרים הרגשית הזו מודגשת עוד יותר על ידי המשפטים החוזרים ונשנים 'אני רוצה לצרוח ולצעוק' ו-'넌 정말 ליקריץ', המעידים על אהבה מרגשת ומטריפת כאחד.
הסגנון המוזיקלי של Aespa, המשלב פופ עם אלמנטים אלקטרוניים, משלים את נושא השיר על ידי יצירת נוף סאונד אנרגטי ודינאמי. השימוש במטאפורות כמו 'דביק דביק' ו-'hooked 덫에 걸려들어 all shaok' מוסיף עומק לנרטיב, וממחיש כיצד אהבה יכולה להרגיש כמו מלכודת שאדם נופל אליה ברצון. השיר לוכד את תמצית אהבת הנעורים - עזה, מבלבל ומכלה לחלוטין. זה מדבר על החוויה האוניברסלית של להימשך למישהו שהוא גם מקור לשמחה ותמיהה, מה שהופך את 'ליקוריץ' להמנון בר קשר לכל מי שאי פעם היה מאוהב.