אני חי כי אני נושם
למה אני הולך
אני חי אבל כשאני מאבד אותך
התחלתי למות
כל החזה שלי מרגיש ריק
לא אם הלב עדיין שם
אני חי עם הזיכרון שלך שמענה אותי
אני חי אם אפשר לקרוא לזה לחיות
אני הולך ונעים בתוך שריון
כדי שאף אחד לא יפגע בי שוב
אבל לחיות זה מה לחיות
זה לא אותו דבר בלעדיך
אני כבר לא פוקד חברים או את המקום
איפה בילינו את אחר הצהריים
איפה כל כך הרבה תוכניות נולדו
זה אפילו לא אותו דבר כמו לנשום... הרגשתי
אני חי כי עמוק בפנים אני עדיין מחכה
אני חי למקרה שתהיה כאן שוב
יש לי זיכרונות נעימים מאותן שנים
אני חושב לזכור לשרוד
אבל לחיות זה מה לחיות
זה לא אותו דבר בלעדיך
כל כך קשה לטייל בעיר
כל פינה הייתה מפגש ובכל אחת
בפינה יש זיכרון
זה אפילו לא אותו דבר כמו לנשום... הרגשתי
אני חי כאילו אני נשמה שכואבת בשבילך
איך זה לחיות... לחיות בלעדיך
לעולם לא אוכל להיות מה שחייתי איתך
איך זה לחיות... לחיות בלעדיך
כל פינה תחושה כל פינה זיכרון
איך זה לחיות... לחיות בלעדיך
שום דבר לא כואב לי כמו ההיעדרות שלך ומה שאיבדתי
אני חי עם מה שאני יכול ומה שנשאר ממני הוא בשבילך
איך זה לחיות... לחיות בלעדיך
אני נושם, אני הולך אבל בימים אלה הם לא נראים כמוך
איך זה לחיות... לחיות בלעדיך
כאן עמוק בפנים אני עדיין מחכה 'למקרה'
אתה שוב כאן
איך זה לחיות... לחיות בלעדיך
אבל לחיות זה מה לחיות
זה לא אותו דבר בלעדיך
כל כך קשה לטייל בעיר
כל פינה הייתה מפגש ובכל אחת
בפינה יש זיכרון
זה אפילו לא אותו דבר כמו לנשום... הרגשתי