השיר 'חולה אהבה' של לאופי הוא תיאור נוקב של הרגשות העזים הקשורים לאהבה נכזבת ולכמיהה לחיבור שחמק. המילים מציירות תמונה חיה של סביבתו ומצבו הפנימי של האמן, תוך שימוש בפרטים חושיים כמו חריקת לוחות רצפה ושקט של בדידות כדי להעביר תחושת ריקנות ורצון לנוכחות של אדם אהוב. השיר לוכד את המהות של מפגש רומנטי קצר אך משפיע שהשאיר רושם מתמשך על המספר.
הדימוי של 'קרני זהב' על העור והשיער 'נתפסים ברוח' מעורר תחושת נוסטלגיה לרגע שהייתה גם יפה וגם ארעית. 'המזמור המלנכולי' המושר על ידי מקהלה מדגיש את אופיו המר-מתוק של הזיכרון, ומרמז על שילוב של יופי ועצב. החזרה על המשפט 'אלוהים, אני כל כך חולה אהבה' מדגישה את עומק רגשותיו של המספר ואת חוסר האונים שנחווה מול אהבה שלא ניתנת להגשמה או להגיב.
הסגנון המוזיקלי של לאופי, המאופיין לרוב בשילוב של השפעות ג'אז והשפעות פופ מודרניות, מוסיף רובד של מורכבות לשיר. הלחן והעיבוד משלימים את המילים ויוצרים אווירה חלומית ורודפת כאחד. השימוש במונח 'חולה אהבה' עצמו הוא מטפורה רבת עוצמה לסימפטומים הפיזיים והרגשיים שיכולים ללוות געגוע רומנטי עז, המדגיש את ההשפעה הטרנספורמטיבית ולעיתים כואבת שיכולה להיות לאהבה על אדם.