מותק, זה רק העיף עליך מבט אחד
כדי שאשנה את סדר המשקה האחד שלי לשניים
כאילו כבר הכרנו אחד את השני
כאילו דיברנו כל הלילה
בערך דקה לתוך הריקוד הראשון שלנו
הסתנומנו מהחברים שלך
הכל ממהר כאילו היית צריך ללכת
הם לא ידעו שאי אפשר לעזוב מישהו
ילדה, את לא יכולה לעזוב מישהו
באמצע רחבת ריקודים לגמרי לבד
באמצע שיר קאנטרי של בית ספר ישן
בדיוק כשבדיוק עמדתי להישען פנימה
למה היית צריך ללכת אז?
מותק, באמצע הזוהר של אור הניאון
זה צריך, יכול להיות, היה הלילה של חיינו
ילדה, זה לא בסדר, לא
איך אתה הולך להשאיר אותי בדיוק באמצע הזיכרון?
התכוונו לרקוד עד שיסגרו את זה
אנשים היו בוהים בזמן שאני סובב אותך
לחשוב שאנחנו כל כך מאוהבים, כן
הם לא יידעו שאפילו לא התחברנו
הייתי מקבל את המספר שלך ואתן לך את שלי
והיינו מסתובבים מחר בערב
אבל עכשיו אני לא יודע איפה אתה
אני מתחת לאורות האלה ממש כאן בחושך
באמצע רחבת ריקודים לגמרי לבד
באמצע שיר קאנטרי של בית ספר ישן
בדיוק כשבדיוק עמדתי להישען פנימה
למה היית צריך ללכת אז?
מותק, באמצע הזוהר של אור הניאון
זה צריך, יכול להיות, היה הלילה של חיינו
ילדה, זה לא בסדר, לא
איך אתה הולך להשאיר אותי בדיוק באמצע הזיכרון?
כן, זה כאילו יצאת באמצע סרט
קרע את החצי האחורי מתוך ספר
ולא, לעולם לא תדעי, ילדה, מה עשית לי
זה לא נכון להיפרד
באמצע רחבת ריקודים לגמרי לבד
באמצע מה שיכול היה להיות השיר שלנו
בדיוק כשבדיוק עמדתי להישען פנימה
למה היית צריך ללכת אז?
מותק, באמצע הזוהר של אור הניאון
זה צריך, יכול להיות, היה הלילה של חיינו
אבל, ילדה, זה לא בסדר, לא
איך אתה הולך להשאיר אותי בדיוק באמצע הזיכרון?
באמצע זיכרון?
באמצע זיכרון?