השיר 'רציחות' מאת Miracle Musical הוא חקירה רודפת ופיוטי של התפיסה, הטבע והמצב האנושי. המילים מציירות תמונה של אדם - או אולי מספר אנשים - שמחפש משהו ביער, אבל במקום למצוא את השלווה הצפויה של הטבע, הם נתקלים בסדרה של סצנות מטרידות וחידתיות. השורה החוזרת 'הייתי ביער וחיפשתי לראות את העצים / אבל אף אחד לא היה שם' מרמזת על תחושה של חוסר התמצאות או התפכחות, שבה המציאות הצפויה אינה מתיישרת עם מה שנחווה בפועל.
ההתייחסויות ל'ארלקינג' ול'עץ הלבן' מעוררות אגדות פולקלור, מלאות פעמים רבות בסכנות נסתרות ולקחי מוסר. נראה שדמויות השיר מתעלמות מ'הדובים והאימים האפלים' שאורבים ביער, מרמזים על נאיביות או בורות מכוונת של ההיבטים האפלים יותר של החיים. 'מעיין המראה האינסופי' יכול לסמל חיפוש אחר השתקפות עצמית או אמת, המוסתרת על ידי 'הצל של אף אחד שם', המעיד על היעדר זהות או נוכחות ברורה.
שם השיר, 'רציחות', לצד המשפט 'רציחות של רוצחים שחיים בפחד ממנו', מוסיף רובד של מורכבות. זה יכול להתפרש כמטאפורה למעגל האלימות והפחד שאיתו חיים מי שמבצעים אלימות, או שהוא יכול לייצג את טבעה ההרס העצמי של האנושות. הינשופים, באופן מסורתי סמלים של חוכמה, הם 'חגיגיים וחכמים בקלות למה שחשבנו', מה שמרמז שהטבע מחזיק בהבנה עמוקה יותר של העולם מאשר בני האדם. השיר מסתיים בתחושת חוסר התוחלת, 'הכל לחינם', ובכל זאת יש 'מה לעשות', המרמז על חיפוש מתמשך אחר משמעות למרות ספקות קיומיים.
מילים של לוק המינגס בני