'האהבה שלי כולה שלי' של מיטסקי הוא חקירה נוקבת של אהבה, תמותה והרצון שהמהות של האדם תחזיק מעמד מעבר לקיומם הפיזי. מילות השיר הן שיחה ענוגה עם הירח, סמל של קביעות ומתבונן אילם במצב האנושי. השימוש של מיטסקי בדימויים שמימיים מרמז על כמיהה למשהו נצחי ובלתי משתנה, ניגוד מוחלט לטבע החולף של החיים על פני כדור הארץ.
המשפט החוזר 'אהבתי היא שלי, כולה שלי' מדגיש תחושת בעלות וגאווה ביכולת לאהוב. זוהי הצהרה שבעוד רכוש חומרי ומעמד עולמי הם בני חלוף, היכולת לאהוב היא חלק מהותי מהעצמי שאי אפשר לקחת ממנו. תחושה זו מודגשת עוד יותר על ידי השורות 'שום דבר בעולם לא שייך לי / אבל אהבתי, שלי, כולה שלי, כולה שלי'. מיצקי טוען שאהבה היא הרכוש האמיתי היחיד שיש לאדם, וזו רכוש שהוא אישי לחלוטין ונקי מתביעות חיצוניות.
השיר נוגע גם ברעיון של מורשת וכיצד אהבה יכולה להיות מגדלור עבור אלה שאנו משאירים מאחור. הבקשה מהירח להאיר את לבה עבור 'התינוק כאן על כדור הארץ' שלה לאחר שהיא נעלמה היא מטפורה לרצון שאהבתה תמשיך להאיר ולהדריך את חייו של מישהו שהיא מוקירה. התעוזה הלירית של מיצקי טמונה ביכולתה להעביר אמיתות רגשיות עמוקות בפשטות וביופי, ו-'My Love Mine All Mine' הוא עדות למיומנותה ככותבת שירים, לוכדת את הרצון האנושי האוניברסלי לאהוב ולהיזכר.