השיר 'Numb' של רוד ווייב מתעמק בסערה הרגשית ובמאבקים הנפשיים שמגיעים עם תהילה, מערכות יחסים וקרבות אישיים. המילים מציירות תמונה חיה של גבר צעיר המתמודד עם תחושות של בידוד, בגידה והשפעות המקהות של שימוש בסמים. המשפט החוזר ונשנה 'קהה למוח' מדגיש תחושת ניתוק רגשי וניסיון נואש לברוח מהכאב באמצעים שונים, כולל סמים ואלכוהול.
השיר נפתח בתחושת בלבול ותסכול, שואל מדוע אנשים כועסים ומדגיש את הצורך של האמן בחיבור אמיתי. השורות 'אתה מתגעגע אליי? בוא הביתה אז / תאהב אותי או השאר אותי 'בודד אז' משקף כמיהה לאותנטיות במערכות יחסים, לצד חוסר אמון עמוק. חוסר האמון הזה מודגש עוד יותר כאשר הוא מבקש לראות טלפון של מאהב, רק כדי לחזור בו מהבקשה, מה שמעיד על חשש לגלות עוד בגידה.
המילים של רוד ווייב נוגעות גם באופי המחזורי של מאבקיו. הוא מתאר דפוס של התנשאות כדי להתמודד עם רגשות נמוכים, רק כדי למצוא את עצמו 'שוב קהה'. הדימוי של להיות 'ערה כל הלילה ומחכה שוב לשמש' מסמל חיפוש בלתי פוסק אחר תקווה והקלה שלעולם לא נראה. השיר מתייחס גם לתסכול של האמן מאנשים שמתחילים קונפליקטים ואז מגלמים את הקורבן, מה שמוסיף לתחושת ההתפכחות שלו מהעולם הסובב אותו.
'Numb' הוא תיאור גולמי וכנה של הקרבות הפנימיים שרבים מתמודדים איתם אך מעטים דנים בהם בגלוי. הוא שופך אור על המורכבות של בריאות הנפש, ההשפעה של שימוש בסמים, והכמיהה לקשר אנושי אמיתי על רקע כאב ובגידה.