'NYMPHOLOGY' של מלאני מרטינז הוא שיר נועז ומתעמת שמאתגר את החפצה והאידיאליזציה של נשים, במיוחד דרך העדשה של 'ילדת החלומות המאנית של פיקסי'. המילים מבטאות את התסכול והסירוב של אישה להיראות כפנטזיה בלבד או יצור מיתי להנאתו או הצרכים הרגשיים של מישהו אחר. מרטינז משתמש במונח 'נימפולוגיה' כמשחק מילים, מה שמרמז על מחקר או אובססיה לנשים דמויות נימפה, תוך שהוא מבקר את ההבנה השטחית של יצורים מורכבים כאלה.
הפזמון של השיר, 'זה נימפולוגיה, לא פסיכולוגיה', מדגיש את ההבחנה בין הקסם השטחי מהרעיון של אישה כיצור גחמני וחסר דאגות לבין ההבנה הפסיכולוגית העמוקה יותר של הטבע האמיתי של האדם. המילים של מרטינז דוחות את הרעיון של להיות 'ילדת חלומות פיקסי מאנית' של מישהו, מונח שהומצא כדי לתאר דמות נשית שקיימת אך ורק כדי ללמד צעירים מלאי נשמה לאמץ את החיים ואת המסתורין האינסופי שלהם. הקול הנרטיבי של השיר דורש להיראות כאדם אמיתי, לא ישות בדיונית או פנטסטית, ומסרב לספק את הרצונות או הפנטזיות האנוכיות של מישהו אחר.
הטון התוקפני של השיר, יחד עם דימויים חיים, כמו 'רק פיה עם סכין' ו'דחף את הפין שלך לפה', משמשים לזעזע ולהתעמת עם המאזין, ומבהירים שהדובר לא יסבול להיות מופחת או בשימוש. הסגנון של מרטינז כולל לעתים קרובות אלמנטים אפלים וסאטיריים המבקרים את הנורמות החברתיות, ו'נימפולוגיה' אינה יוצאת דופן. זוהי הצהרה רבת עוצמה על החזרת הזהות של האדם ודחיית הסחורה של נשים במערכות יחסים ובחברה בכלל.