[ג'ייקוב קולייר]
היא רוחב האוקיינוס, בעומק הקניון
מעיניים פקוחות ועד לשנת דמדומים
היא בשמיים, מתחת לרגלי
אמרתי לה, אל תחכי לי
ראיתי אותך גדל, שחררת אותי
לך פרוש כנפיים, ספר לי מה אתה רואה, אתה רואה
[לורה ריין]
ומה אני אמצא, לעולם לא תדע
אתה תהיה רחוק קדימה, אני אהיה מזמן
אבל אני אהיה כאן גם כשאני אלך, אתה יודע
מילים שלא נאמרו אני משתוקק לומר
נשמור אותם ליום אחר
אני מאחל לך אור לאורך הדרך, הדרך שלך
[ג'ייקוב קולייר ולורה מבולה]
אבל אם רק תיקח את ידי
אתה תמיד תלך לאן שאני הולך, ואתה תחזור הביתה
אני יודע שאמצא אותך שם
צייר תמונה של העולם שאתה רואה
(מה אתה רואה? מה אתה רואה?)
ביחד אתה ואני תמיד נהיה (תמיד נהיה, תמיד נהיה)
אנחנו נאחז אחד בשני כשאנחנו מסתובבים
(מה אתה רואה? מה אתה רואה?)
לא משנה באיזה יקום זה מצאנו
(מה אתה רואה?)
[ג'ייקוב קולייר]
היום קר, האש כל כך חמה
ייקח עוד קצת כדי למחוק את הסערה
אני חושב עליך משעות הערב עד אור הבוקר
'עד עלות השחר