השיר 'The Old That Before / Singing at Snakes' הוא יצירה נוקבת שנראית כאילו היא מתעמקת בנושאים של תמותה, הסתגרות וחוסנה של הרוח האנושית מול מצוקה. המילים מציעות נרטיב של מישהו שנמצא על סף מעבר משמעותי, אולי מחיים למוות, או משלב אחד של קיום לאחר. הביטוי החוזר 'הישן שלפני כן' מעורר תחושה של עמידה בסף, מסתכל אחורה על מה שהושג לפני שממשיכים למה שבא אחר כך.
מבנה השיר, עם קולות שונים התורמים לנרטיב, מוסיף רובד של מורכבות לפרשנות שלו. נראה שהדמויות לוסי גריי, קוריולאנוס ופסטוס משקפות את חייהם, מביעות רצון להסדיר את עסקיהם הבלתי גמורים לפני שיוכלו 'לעוף' לגן עדן. האזכור של 'דוקטור גאליה' וההקשר של 'שירה על נחשים' יכולים לרמוז על תפאורה שבה הדמויות עומדות בפני סכנה קרובה, אך מוצאות נחמה ואפקט מרגיע במוזיקה. זו יכולה להיות מטאפורה לכוחה של אמנות לספק נוחות וכוח במצבים קשים.
המילים גם נוגעות ברעיון של לחיות את החיים במלואם, לחוות את כל מה שיש להם להציע לפני שמגיעים לסוף. הזמרת, ככל הנראה לוסי גריי, מדברת על 'לרוקן את הספל שלה', 'לשחוק את חבריה' ו'לשרוף את שני הקצוות', מה שמרמז על חיים שחיים בעוצמה ותשוקה. נראה שהשיר חוגג את מסע החיים, על כל הניסיונות והניצחונות שלו, והקבלה האולטימטיבית של טבעו הסופי. הקבלה השלווה של הסוף, יחד עם הנחישות לחיות במלואן עד אותו רגע, מעניקים לשיר איכות מרירה ומעצימה.