פול

השיר 'Paul' של Big Thief הוא חקירה נוקבת של מערכת יחסים מורכבת וטעונה רגשית. המילים מציירות תמונה חיה של מפגש בעבר עם מישהו בשם פול, מלא חרטה, געגועים ותחושת בלתי נמנעת. המספר מהרהר ברגע שבו כמעט נתנו לפול לחזור לחייהם אך בסופו של דבר החליטו נגדו, המסומל על ידי פעולת התפיסה של החומה ונהיגה במעגלים. הדימוי הזה מרמז על תחושה של כלוא במעגל של חוסר החלטיות וסערת רגשות.

הפזמון של השיר עשיר במטאפורות, המתאר את המספר כ'מכונת צללים של לילה טוב בוהק בבוקר' ו'נגן תקליטים'. קווים אלו מעבירים תחושה של דואליות ומורכבות בזהות המספר, כשהם נעים בין אור לחושך, נוכחות והיעדר. האזכור של 'נשימה וויסקי' והיותך 'רוצח ומותחן' מוסיף רובד של רגש גולמי, לא מסונן, שרומז על הפוטנציאל ההרסני של מערכת היחסים ביניהם. המספר מכיר בתפקידם בנפילה הפוטנציאלית, ומקבל שהם יכולים להיות הגורם לפטירתם ההדדית.

ככל שהשיר מתקדם, המספר מתמודד עם ההבנה שאף אחד לא יכול 'לנשק' את כאבו, מה שמוביל לתחושת השלמה. הפסוקים האחרונים חושפים קשר עמוק עם פול, ומתארים את עצמם כ'מאהב זרוע עיניים' ו'רוכב הוריקנים'. למרות הקשר האינטנסיבי הזה, המספר מחליט לעזוב, מתוך הכרה שההישארות רק תביא יותר כאב. הדימויים של 'שני ירחונים על סף נשימה' לוכדים את האופי החולף והחולף של מערכת היחסים שלהם, ומשאירים את המאזין עם תחושה רודפת של מה שיכול היה להיות.