סייחים במעילי חורף,
בנות לבנות של הצפון,
קובץ עבר אחד, חמש ואחד
הם הכבשים האגדיים,
של חזיר של יום ראשון,
נורמת EHS.
והם יכלו לצוף מעל הדשא,
במעגלים אם הם ניסו,
כוח סמוי שאני יודע שהם מסתירים,
כדי לשמור על קצת תקווה בחיים,
שבחורה כמוני יכולה אי פעם לנסות,
אפשר אי פעם לנסות.
אז אנחנו פשוט עוקפים את צדי המסדרון,
פנטום וזבוב,
תעקבו אחרי הקווים ותוהים למה
אין שום קשר.
ושבוע של גלגול עיניים,
וצילומים זולים מהנדושים,
ואנחנו שוב יוצאים למרפסת של נמרקה,
עוד אחר צהריים עם מנגינות ראש העז,
וגזל אלכוהול.
שוטטנו בבית של אמא שלה,
וחלב מאורות החלון
דיוקן משפחתי בסביבות תשעים וחמישה,
זו אותה ארץ זרה,
עם השיזוף המרוסס,
והכל מרגיש בסדר,
בין אם זה משי או סליים,
אז, כשהם מקישים לנו על ראשי יום שני,
ללכת זומבים במקומנו,
העיר הזו נראית בקושי שווה את הזמן שלנו,
וכבר לא נשנן ולא נחרוז,
רחוק מדי בטיפוס שלנו,
צועדת מעל מה שמתנשא עכשיו לשמיים,
בלי שום קשר.
אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
אז, כשהם מקישים על ראשי יום ראשון שלנו,
ללכת זומבים במקומנו,
העיר הזו נראית בקושי שווה את הזמן שלנו,
ולא נשנן יותר ולא נחרוז,
רחוק מדי בפשע שלנו,
צועדת מעל מה שמתנשא עכשיו לשמיים,
בלי שום קשר.
אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
אווווווווווווווווווווווווו (חזור כדי לדעוך)