'Rät' של פנלופה סקוט הוא ביקורת נוקבת על התפכחות מדמויות סמכות ובגידה באמונות אידיאליסטיות. מילות השיר מעבירות נרטיב של מישהו שבעבר העריץ את הקידמה הטכנולוגית ואת האנשים שמאחוריה, רק כדי להרגיש נבגדים מההבנה שהגיבורים שלהם פגומים ושכוונותיהם אולי אינן אצילות כפי שהאמינו פעם.
השיר מתחיל ברקע של הגיבור, המגיע משושלת של מדענים ואתאיסטים, מה שמרמז על חינוך רציונלי ואמפירי. הגיבור נמשך לדמות המייצגת הצלחה וקידמה טכנולוגית, המגלמת את ההבטחה לקידמה. אולם ככל שהשיר מתקדם, ההערצה של הגיבור הופכת לאכזבה. מילות השיר מרמזות שהדמות שהם העריצו, שיכולה להיות מטפורה למנהיג טכנולוגי או לתעשיית הטכנולוגיה כולה, אינה עומדת באידיאלים שהם הצהירו עליהם. הגיבור מרגיש מנוצל ומוטעה, מבין שהחתירה לקדמה יכולה להיות נגועה באגו, אליטיזם ותאוות בצע.
הפזמון של 'אהבתי אותך, אהבתי אותך, אהבתי אותך, זה נכון' מדגיש את תחושת הבגידה האישית העמוקה שחש הגיבור. שם השיר, 'Rät', שהוא שוודית עבור 'נכון' או 'נכון', יכול להתפרש כהערה סרקסטית על הצדקנות שייחס הגיבור פעם לאלילם. השיר מסתיים בתחינה שייקחו אל הירח, סמל להבטחות הבלתי ממומשות של חקר והכלה, ומשאיר את הגיבורה מרגישה 'כל כך משומשת'. פנלופה סקוט משתמשת במוזיקה שלה כדי לחקור נושאים של התפכחות ואובדן התמימות מול המציאות הקשה.